אופק בטאן בניה וייזום (1998) בע"מ נ' רולן בע"מ

החלטה

המשיבה בנתה עבור המבקשת מבנה המיועד לשמש כמשרד מכירות בדירה לדוגמא באתר בניה שבו אמורה המבקשת לבנות דירות.

המבנה הושלם אך המשיבה איננה מוכנה לשחרר אותו ולהעבירו לרשות המבקשת היות ולטענתה היא זכאית לדמי אחסנה על פי תנאים כלליים עליהם חתם מר בטאן מטעם המבקשת.

המחלוקת בין הצדדים לעניין המועד בו נמסר למבקשת כי המבנה מושלם והיא מתבקשת לקחתו וכן מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם החיוב בדמי אחסנה כאשר המבקשת טוענת כי כלל לא הייתה מודעת לכך עד לאחרונה ואילו המשיבה טוענת כי הדברים רשומים במפורש והיו ידועים למבקשת.

המשיבה טוענת כי יש לה זכות עיכבון שכן החוב של המבקשת הוא 58,000 ₪. אין מחלוקת בין הצדדים כי עבור בניית המבנה ובכלל זה שינויים בו לאחר התוכניות הראשוניות, התמורה בסך 112,600 ₪, שולמה.

בדיון שהתקיים ביום 14.5.2012 אמנם בשיחה חופשית אליה התנגד ב"כ המשיבה, ציין נציג המשיבה מר שגיא כי לסכום זה אכן יש להפחית את התקופה שבה נעשו במבנה שינויים.

מר שגיא העריך תקופה זו בשבועיים ואילו מר אביטן אמר באותה שיחה חופשית, כי התקופה הייתה ארוכה יותר.

על פי סעיף 11 (ג) לחוק המטלטלין התשל"א – 1971, ניתן לשחרר את המטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב.

על פי סעיף 11 (ב) עלה שווי המטלטלין המעוכבים על שיעור שווי החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרר מקצת המטלטלין אם הם ניתנים להפרדה בחלקים.

ב"כ המבקשת לא טען לעניין זה כנראה משום שאם אין המטלטלין ניתנים להפרדה, אינם ניתנים לשיחרור, למרות ששווי המבנה עולה במידה רבה על סכום החיוב אשר כרגע אינו ברור ומכל מקום ברי כי הוא פחות מ – 58,000 ₪. אפשר למצוא פתרונות אחרים.

לשני הצדדים נגרם נזק כאשר המבנה נשאר ברשות המשיבה כפי שכל אחד מהם פרט בתצהיר מטעמו.

המשיבה סירבה להצעתה של המבקשת כי תינתן ערבות אישית הדדית על ידי מנכ"לי שתי החברות שכן המבקשת טוענת לנזקים מצטברים כתוצאה מאי שיחרור המבנה.

המשיבה טענה לחוסר תום לב היות והמבקשת לא גילתה את המכתב מ – 6.11.2011 שבו היא מתריעה בפניה על אי שיחרור המבנה ועל דרישת דמי האחסנה. המשיבה הראתה לבית המשפט כי על מכתב זה צורף פתק מתאריך 27.11.2011 בו כתוב כי ניסים אמר שעדיין אין אפשרות לקלוט את המבנים. התברר בדיון כי ניסים הוא מהנדס העובד אצל המבקשת.

המבקשת טענה כי לא קיבלה מכתב זה.

הדבר אינו עומד במבחן היות וקיים אישור פקס לפיו המכתב התקבל אצל המבקשת.

המשיבה טענה כי היות ומדובר בסעד על פי דיני היושר, הרי העלמת מסמך זה מבית המשפט מעיד על חוסר ניקיון כפיים ומן הדין לדחות את הבקשה.

אינני סבורה כי השארת המבנה ברשותה של המשיבה ישרת את מי מן הצדדים אלא רק יעצים את נזקי שניהם.

לפיכך, מבלי להקל ראש בטענות מי מהצדדים, הנני מורה כדלקמן:

המבקשת תפקיד בבית המשפט 15,000 ₪ והמשיבה תשחרר את המבנה כמבוקש לידי המבקשת .

בנוסף, המבקשת תמציא ערבות אישית של מנכ"ל המשיבה על סך 15,000 ₪.